קודם קול אמא - ספר מתנה ליולדת ולאמהות טריות
קצת על הספר
"קודם קול אמא" הוא ספר על גידול תינוקות המתרכז בתהליכי הבשלה טבעיים, חשיבות המגע, והקשבת האם לעצמה ולתינוקה. הספר מעודד הורים להתוודע לדרך אחרת של טיפול בתינוקות, דרך של הורות טבעית המותווית על פי תחושת בטן ואינטואיציה, ולא על פי מתכון נוקשה וידוע מראש.
אני מקווה שספר זה ייתן השראה ולגיטימציה לנשים לבחור ולהפוך את ההורות לחלק נרחב בזהות האישית והנשית, כי לפעמים נדמה ששכחנו...
- למה כן להישאר עם התינוק פרק זמן ממושך לאחר שנולד.
- למה כן להחזיק תינוק על הידיים.
- למה לחכות ל סימני בשלות מהתינוק, ולא לנהל את חיינו לפי השעון ולוח השנה.
- למה כן לשנות את השגרה שלי, ולא להתאים אותו אלי.
- ולא פחות חשוב - איך לעבור את השינוי בכיף, ולא מתוך תחושת הקרבה וסבל.
הספר עוסק בגידול תינוקות תוך כדי הקשבה לאינטואיציה האמהית, בקבלת השינוי שאחרי הלידה, בחשיבות וטבעיות המגע עבור תינוקות, בתהליכי הבשלה, שינה, תזונה, גמילה, חינוך ועוד. הוא כולל כ-200 מחקרים אקדמאים מהעשור האחרון התומכים בהורות טבעית והמציינים את ההשפעה החיובית של הישארות האם עם התינוק בשנים הראשונות, של לינה משותפת ושל הקשבה לתהליכי ההבשלה טבעיים.
את הספר כתבתי מתוך שליחות לתת תמיכה לאמהות טריות. אם את מרגישה שהאימהות היא לא בדיוק מה שחלמת, אם איבדת את עצמך בגלל האימהות, אם היחסים הזוגיים מלאים בקשיים, והילד/ה שלך מעורר בך גם רגשות מורכבים - אשמח לסייע לך בתהליך של
ליווי רגשי להורים.
היכן ניתן לרכוש את הספר?
- ישירות אצלי (במחיר מוזל של 50 ש"ח)
- בחנויות מקוונות (במחיר של 72 ש"ח): באתר המנשא הנכון או באתר רוז פדס - הגיינה נשית רב פעמית
- ברשתות סטימצקי וצומת ספרים (במחיר 85 ש"ח)
רשימת הפרקים בספר "קודם קול אמא":
מגע
- השגרה משתנה
- חופשת לידה - האם אכן זו חופשה?!
- התינוק, מתנה נפלאה ללא הוראות הפעלה
- אינסטינקטים אמהיים
- טבעיות המגע
- ילד רצוי ילד דחוי - התחושה הקיומית
- השפעת הקשר בין האם לילד על חייו העתידיים כבוגר
- קשר אם תינוק המקובל בתרבות שלנו
- המסך התרבותי - איך הוא נוצר
בשלות
- טיפול לעומת חינוך
- הבשלה ושינה
- הבשלה וסדר יום
- השעון הוא אויבו של התינוק
- הבשלה ותזונה - הגיל, הרכב המזונות, צורת האכילה
- הבשלה וגמילה ומחיתולים
- הבשלה ומציצה
- הבשלה והתאקלמות במסגרת
- סמכות הורית והצבת גבולות
- שינוי הלך הרוח כמקור הקלה להורים
- החיים אינם סרט פרסומת וגידול ילדים אינו מתכון לעוגה
נספח
- נתונים על חופשת לידה
- ביבליוגרפיה - מחקרים
- בכל עמוד מופיעה מסגרת תחתונה ובה מסופר על מחקר התומך בכתוב
המלצות על הספר
"סופסוף ספר שלא רק מראה שכל מה שאני מאמינה בו (לישון יחד, להחזיק על הידיים' הנקה לפי דרישה) הוא המצב הטבעי, הוא גם מלא מחקרים שמוכיחים את זה - ממש להוריד מהמדף ולצטט לכל אלה שרואים אמהות כמוני ומרימים גבה. (לא שאני כזאת מאמינה במחקרים, אבל יצא לי כמה פעמים להכנס לשיחות בנושא גידול ילדי עם קרובי משפחה וכאלה, ואני רואה שכאשר הטיעונים שלי מגובים מחקרית פתאום מקשיבים להם אחרת לגמרי). הספר מתאים לכל אחת כי הוא לא מקומם או קיצוני, רק מסביר למה טבעי ונכון וקל יותר לגדל תינוקות, בעצם, מתוך הקשבה להם. ארני מגישה לאמא חזרה את הסמכות על התינוק שלה, מתוך תחושות הבטן שלה והקשבה לתינוק ולצרכים של המשפחה - במקום להקשיב למומחים ונותני עצות, שקודם כל מספרים לאמהות שמה שהן עושות זה הרגל רע, ואז מראים להן איך לשנות אותו "לדרך הנכונה האחת"
לימור
"ספר טוב לנשים בהריון ואחרי לידה בהן למוח קשה להתרכז, כי הוא כתוב בצורה כזו שאין בעיה לקרוא אותו בהפסקות, גם כשאין לנו פנאי או קשב מלא. כיף לחזור אליו בגלל הקלילות שלו. הספר לא מביע גישה אחת, ואין בו אמירה מוחלטת לאמהות "תעשו כך או כך" אלא "שימו לב, יש לכן בחירה"
יהודית
"הספר מצוין לכל האמהות שזקוקות לחיזוק ותמיכה לפעול ולהיות אמהות בדרך המקרבת והקשובה, אל מול הסביבה המתנגדת"
ליאת
"אהבתי את השילוב בין קומון סנס ופנייה לאמהות בגובה העיניים, מתוך המון הזדהות,
ולא בהטפה ובקיצוניות, יחד עם ציטוטי המחקרים"
לילך
קטעים מתוך הספר
ההיסטוריה של הגישה התרבותית למגע
מיליוני שנים לאחר מכן התרחשה מהפכה נוספת: המהפכה התעשייתית, שבעקבותיה הייתה הגירה של חלק גדול מהאוכלוסייה מן הכפר לעיר. נוצר מבנה חברתי חדש וצפוף יותר, דמוי קן נמלים, אשר מצריך ארגון רב יותר. המעבר לדגם חברתי חדש מעין זה הצריך מוסר עבודה גבוה ודחף להישגיות. פרט שרוצה להצליח בחייו כבוגר צריך ללמוד לדחות את נטייתו ל"בזבוז זמן" ולפתח שליטה עצמית ומוסר עבודה שיעמדו לזכותו כפועל ייצור בעבודה מונוטונית הנמשכת רוב שעות היום.
במדינות המתועשות התפתח משטר קפדני ומחמיר, לו היו נתונים האנשים החל תקופת הינקות, שמטרתו להכינם לחיים תובעניים של עובד חרוץ וממושמע המתעלם מעייפות, מרעב וממתח. החינוך הפוריטני שרווח במדינות אירופה ובמושבות באמריקה הצפונית במאה ה-17 כיוון את האדם להתרחקות מ"הנאת החיים היצרית הבלתי מרוסנת" במטרה להשיג שליטה עצמית נכספת.
מרגע לידת התינוק היה חינוכו מכוון ל דיכוי שיטתי של צרכיו ושל רצונותיו, וליצירת התניה שתפתח שליטה עצמית. בכי נתפס כביטוי של סחטנות תובענית, וההיענות לו נתפסה ככניעה למניפולציה. גם הצורך בקִרבה גופנית למבוגר הוגבל כדי למנוע פינוק ו"קלקול". התנהגותו הנורמלית של התינוק התפרשה כהפגנת תוקפנות, ואילו תוקפנות ההורה נתפסה כשיטת חינוך מוצדקת.
המטיפים לאורח מחשבה זה היו בתחילה דתיים, כמו הפרוטסטנט האנגלי ג'ון רובינסון שקבע בתחילת המאה ה- 17 כי "חייבים להסתיר מהילדים שיש להם רצון משלהם“. אחר כך, עם התפתחות תנועת ההשכלה וההתרחקות מהדת עבר התפקיד לפילוסופים: בספרו רב המכר "מחשבות על החינוך" (1693) טען הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק כי "סירוב מתמיד לרצונות התינוק ילמד אותו להחניק בתוכו כל חשק ויש לסרב לו מיום היוולדו – לפני שירכוש הרגלים רעים... ולפני שיהיה מסוגל לשמר זיכרונות על דיכוי רצונותיו. בכיו של התינוק הוא נוהג פסול. זוהי הכרזה גלויה של חוצפה ועקשנות”. גם סזלר ווסלי טענו ש"אם שוברים את רצונם בשלב מוקדם של חייהם, הם לעולם לא יזכרו אחר כך שהיה להם רצון" וכן ש"כדי לעצב את נפשם של ילדים, הדבר הראשון שיש לעשות הוא להביס את רצונם... לעולם, משום סיבה שהיא, אל תתנו לילד בוכה את מבוקשו"
בשלות
מרתק לבחון בעלי חיים, בטבע ואף בשבי, בשעה שהם מטפלים בצאצאיהם. הכלבה, הארנבת והחולדה, התרנגולת והיונה מטפלות בצאצאן על פי אינטואיציה ותחושות בטן, והן לא מפספסות. בעבר גם נשים טיפלו בילדיהן על פי תחושת הבטן ולפי האופן שבו גידלו אותן עצמן. ייתכן שהתקשו לומר בדיוק איך זיהו את הצורך של ילדן, אך אף על פי כן הצליחו. אולם בתרבות המתנהלת באופן מושכל וסוגדת למדע מדויק אין מקום לתחושות בטן. אמהות אינן משתייכות עוד ל שבט נשי מורחב שמקנה ביטחון. רבות לא נחשפות כלל לטיפול בתינוקות עד שאינן יולדות בעצמן.
ההפרדה מהתינוק בשעות הקריטיות שלאחר הלידה מערערת את יכולתן של האמהות לסמוך על עצמן ואת ביטחונן בכל הקשור לילדיהן. כדי להפחית מהחרדה ומהעמימות שחשות אמהות, נעשה ניסיון להגדיר את האופן שבו יש לטפל בתינוקות; אנשי דת, פילוסופים ולבסוף מדענים, רובם המכריע גברים, ניסו למפות את התפתחות התינוק ואת צרכיו. הם פירקו לגורמים את ההתקדמות המוטורית והחברתית של תינוקות וחיפשו טווח נורמלי למקם בו את סימני ההתפתחות – הצלבת הידיים, זחילה והליכה, משחק סמלי, שימוש בכלי אוכל, דיבור וכדומה. מיפוי הנורמה אפשר זיהוי מוקדם של חריגים והפנייתם לטיפול.
לצד היתרונות העצומים של התפתחות המדע והמחקר הרפואי – כמו טיפול בחריגים, צמצום סיכוני הלידה וצמצום סיבוכי מחלות הילדות – הופקעה גם אחריותן של האמהות להקשיב לילדיהן, ונוצרה תלות של ההורים במערכת. הופיעו ספרי הדרכה לאמהות צמאות הידע, ספרים שהנחו אותן להביט בשעון כדי לדעת מה ילדן רוצה; זהו מדד לינארי פשוט שאמור להחליף את תחושות הבטן ההוריוֹת: האכלה כל שלוש שעות, טיול של שעה ביום באוויר הפתוח… הניסיון התרבותי להקל על האמהות הכניס מימד נוסף של לחץ: האינטואיציה האמהית עברה דה לגיטימציה תרבותית. תלותן של האמהות באנשי המקצוע, בשעון ובלוח השנה גברה כל כך עד שמיסכה כמעט לחלוטין את ההקשבה לתינוק ולעצמן וגרמה לחוסר גמישות, שהפך בעצמו למקור חרדה.
הנה כמה דוגמאות:
1. למיכל תינוק ראשון. על אף הקושי הרגשי שסבלה בהיריון, היא התאהבה בתינוקה ברגע שנולד. בגיל שבעה שבועות לקחו מיכל ובעלה את תינוקם ל רופא ילדים לבדיקה שגרתית. הרופא שבע רצון מהתפתחותו של התינוק הרגוע ולא מוצא בעיות מיוחדות. הוא מתשאל את ההורים וכשהוא שומע שהתינוק טרם מחייך הוא מרים גבה: "תינוקות אמורים לחייך בגיל שישה שבועות. אם הוא לא יחייך תוך שבוע, אפנה אתכם ל מכון להתפתחות הילד לבדיקת תקשורת, לבדוק חשד לאוטיזם". אין צורך לפרט איזה שבוע עבר על ההורים הטריים. מזל שהתינוק החל לחייך.
2. קרן מספרת בגאווה לאחות טיפת חלב איך בר, בן חמישה חודשים, אוכל יפה בטטה. האחות משביתה את שמחתה וגוערת בה שהתחילה לתת לו מזון מוצק לפני גיל חצי שנה, כמומלץ באותו זמן.
3. הגננת מודיעה להורים שבנם לא יוכל להיקלט בגן מכיוון שהוא בן שנתיים ושלושה חודשים וטרם עבר גמילה מחיתולים. לכל תינוק יש קצב התפתחות משלו והוא מגיע לבשלות בזמן שלו, זמן שיכול להיות בטווח מודל ההתפתחות שנקבע, ויכול לחרוג ממנו בלי להוות בעיה התפתחותית אמיתית. המלצות הטווח שקבע משרד הבריאות נשענות על המלצות ארגון הבריאות העולמי ומשתנות בכל כמה שנים, מה שלא מפריע לכל הנוגעים בדבר להתייחס להמלצות האחרונות כאילו הם דברי אלוהים חיים (מובן שיש גם אנשי מקצוע גמישים יותר וקשובים יותר מאלה שבדוגמאות שלמעלה).
חשוב להיות ערניים לבעיות התפתחות אמיתיות, אך חשוב גם לזכור שלכל תינוק יש טווח התפתחות משלו. ניסיון לגמול תינוק מחיתולים או להאכילו ב מזון מוצק לפני שהוא בשל לכך יגררו חוסר הצלחה ותסכול, הן של התינוק והן של הוריו. איך יודעים אם תינוק בשל לתהליך מסוים? תינוק הנחשף בהתמדה לאפשרויות יפגין בעצמו עניין בתהליך.
