טיפול בעזרת בע"ח

בעלי חיים בסביבה הטבעית שלהם משמשים השראה להתמודדות אותנטית. דרך ההתבוננות בהם נמצא גם בתוכנו את אותן עוצמות וכוחות שאבדו לנו בדרך חיינו, בתרבות מלאת התניות, בה יש נטייה להסתמך על מומחים ומוסכמות במקום לפעול מתוך הקשבה עצמית לצרכים. מטרות הטיפול הן מציאת הקול הפנימי והאישי, הקשבה לו והסתמכות עליו.

אני מחנכת ומטפלת בעזרת בעלי חיים החל משנת 2000. הוסמכתי ע"י מכללת דוד ילין בירושלים. ואני עובדת עם קבוצות נוער, ילדים ומבוגרים, תוך התמקצעות בתחום של טיפול מגדרי. אני מתמחה בטיפול בנשים וגברים בעזרת חיות בר בסביבתן הטבעית, וחיבור לרצון האותנטי דרך התבוננות בהן.
 

טיפול בעזרת חיות בר מזדמנות בסביבתן הטבעית הוא ייחודי, ובעל יתרונות רבים:

1. לעבוד עם בעלי חיים חופשיים
 
הרעיון של טיפול בעזרת בעלי חיים חופשיים עלה בי מתוך הקושי האישי שלי לעבוד עם חיות בכלובים (כפי שנדרש ממני בעקבות התפתחותי המקצועית), מתוך ערנות לסבלם של בעלי החיים ומתוך ערנות לסתירה בין מטרות הטיפול ובין עבודה עם חיות בשבי: תהיתי איך אפשר לעבוד עם מטופל על חופש פנימי והגדלת תחושת הבחירה כאשר בעלי החיים איתם עובדים הם בעצם כלואים.

מתוך תחושותי אלה עלה בי הצורך למצוא אלטרנטיבה לטיפול בעזרת בעלי חיים הנמצאים בכלובים. אני מאמינה כי יש בעייתיות מוסרית בגידול בעלי חיים בכלובים, הפוגע קשות באיכות החיים של החיה מפאת הגבלת חירותה, הגבלת חופש התנועה שלה, הבידוד חברתי בו היא נמצאת והחשיפה למצב סטרס מתמשך.

למעשה, החזקת מכרסמים, ציפורים וזוחלים בכלובים אינה מקדמת כל אינטרס של החיה עצמה, אלא חושפת אותה ליחסי תלות וניצול. (קיימות מספר חיות משק שניתן להחזיקן משוחררות ולהשתמש בהן לטיפול כגון כלבים, חתולים ויונים בשובך. במקרים אלה אין הגבלת חופש תנועה ובידוד חברתי, אך יחסי התלות עדיין מתקיימים באופן חלקי).
 

2. היחס בין החופש של בעלי החיים לחופש של המטופלים
 
מלבד הרצון להמנע מפגיעה בחירות בעלי החיים אני מוצאת שקיימת סתירה בין מטרות הטיפול בעזרת בעלי חיים כלפי המטופל לבין החזקת פינת החי. יש מטופלים שאינם שמים לב למצב הרוח של החיה, לא פעם מתעלמים מסימני סטרס גלויים של חיה בשעה שהם עסוקים בה. עם זאת מציינים מטופלים רבים את הסבל שחווה החיה, ולעיתים קרובות אני נאלצת להסכים עימם.

כמו בפתגם המפורסם לגבי אסוציאציות בטיפול: "לפעמים סיגר הוא רק סיגר" - כך גם בפינת החי: כשמטופל מציין לגבי חיה שהיא בודדה, עצובה, מסכנה - הוא אולי יוצר השלכה למצבו הרגשי, אבל לצערי במקרים רבים הוא גם מציין מצב תצפיתי אובייקטיבי. מצאתי שאני גורמת עוול למטופל אם אני מתייחסת להערתו רק ברמת ההשלכה, בעיקר בגלל שאחת ממטרות הטיפול היא לשפר את היכולת האמפטית.

דוגמא נוספת לכך היא הצורך התכוף למסור גורים על מנת להמנע מצפיפות, והדילמה המוסרית האם למנוע מראש יחסי התרבות, על ידי הפרדת זכרים מנקבות , או לאפשר התרבות (שהרי אנו מעוניינים לדון בשלבים שונים של מעגל החיים) ואז למסור את הגורים שבגרו מביתם. השיחה על מסירת הגורים, בעיקר אצל ילדי פנימיות היא קשה מנשוא. גם פה הסתפקות בתוכן ההשלכתי של השיחה הוא בעייתי.
 

3. שימוש באיכויות המרפאות של השהייה בחוץ
 
בנוסף קיימת בי הכרה ב כוחו המרפא של הטבע, ובאפשרות להתחבר לכוחות פנימיים ראשוניים כמו רגיעה, תחושת אחדות עם העולם, עוצמה, פראיות וחיוניות, בעת ההימצאות בחוץ בסביבה ראשונית. ביציאה החוצה יש משהו שלם, עבור מטופלים רבים בעיקר אלה המתגוררים במוסדות . השהייה בטבע מעניקה שלווה ורגיעה ותורמת להורדת המתח הנצבר בנו בסביבה הלא טבעית בה אנו חיים.

בספרו "האיש שחשב שאשתו היא כובע" כותב אוליבר סאקס על אחד המטופלים:"בעיסוק בטבע משהו מהקשב מהאווירה ומהרוגע היה ממשיך להתקיים בו זמן מה, והיתה לו שלווה שרק לעיתים נדירות ראינו בו בשנות שהותו במעון"... ועל מטופלת אחרת: "בפעם השנייה שראיתי אותה הכל נראה אחרת. שוטטתי בחוץ - היה יום אביבי נפלא ונותרו לי כמה דקות עד לתחילת העבודה בקליניקה. ראיתי את רבקה יושבת על ספסל, מביטה בדממה ובהנאה גלויה בעלווה של חודש אפריל. התנוחה שלה לא הסגירה שמץ מהגמלוניות שנקבעה בתודעתי בפגישה הקודמת"...
ועל מטופל נוסף:"הוא טיפח את הקרקע הטרשית והצמיח גינות מסוגים שונים. הוא נראה כמי שהגיע לשיווי משקל עדין שבו התחלפו סערות העבר ברגיעה"...
 
פינת חי המצויה בחצר ומספקת סביבה טבעית עונה על צורך זה, אך אם פינת החי מורכבת מכלובים בתוך חדר, אפשר לשלב סיורים בחוץ לצורך מפגש עם הטבעי והפראי שבסביבה, שיאפשר מפגש עם הטבעי והפראי שבתוכנו.
 

4. קבלת השראה מהפראי והאינסטינקטיבי שבבעלי חיים בסביבתם הטבעית
 
דרך התבוננות בדפוסי ההתנהגות, התכונות והאינסטינקטים של בעלי חיים בסביבתם הטבעית יש לנו אפשרות להתחבר לאותו חלק ראשוני, קדום ואינסטינקטיבי בנו שלא עוצב ולא ננגע על ידי התרבות והחינוך. בתוך אותו אני ראשוני - טבעי שבתוכנו מצויים כוחות הזהים לכוחות החיוניים המצויים בבעלי החיים בסביבתם הטבעית.

התצפית על בעלי החייים מאפשרת שימוש בהם כייצוגים פנימיים, ארכיטיפליים, על מנת לשוב ולמצוא בתוכנו את אותם כוחות. הכרה בכוחות אלו ויכולת לפעול לפיהם, תוך הפעלת פחות התניות תרבותיות, תסייע למטופל לחוות תחושה הקרובה יותר לשלמות אישית ואינטגרציה פנימית .
 
המפגש עם הטבע המוחשי (מזג האויר, הצמחיה וכו') ועם בעלי החיים בסביבתם הטבעית מספקת שפע נושאים לשיחה וטריגרים הרלוונטיים לחיי המטופלים ולמה למעסיק אותם. בשיחות נעשה שימוש בהאנשה ובהשלכה כשלמעשה אותן האיכויות אכן קיימות בבעל החיים עצמו. המפתח ל טיפול בעזרת בעלי החיים הוא לבחון את דפוסי ההתנהגות , התכונות והאיכויות שלהם, ואז לבחון את הרושם והתחושה שהם מעוררים בנו. כשנבין את תפקידן של החיות השונות באותה שלמות שהיא מעגל החיים, נבין את מה שהן מייצגות באופן סמלי בחיינו האישיים.

לצורך השלמה הכנתי ערכה של חוברת וקלפים טיפוליים, קלפי ארכיטיפים של בעלי החיים, בהם אני משתמשת לאחר צפייה בבעלי חיים בחוץ, או במקום היציאה כשזו אינה אפשרית. ניתן להשתמש רק בקלפים או רק במידע שבחוברת כאמצעי עזר במקרים בהם עולה הצורך.

מזמינה אתכם לקרוא עוד על הנושא:
דוגמאות למקרים של טיפול בעזרת בעלי חיים מזדמנים בסביבתם הטבעית