ללבוש את שחר

נועלת נעלי ספורט 
"תיכף חמוד שלי, אל תבכה"
מלבישה לו כובע וקפוצ'ון פליז.
 
"תכף חמוד אני לוקחת אותך"
 
קושרת את המנשא למותניים.
מניחה את שחר על הבטן שלי,
מצליבה את רצועות המנשא על הגב ומהדקת על שנינו בקשר חזק.
לבשתי את שחר.
מוכנים ליציאה.
 
יחד נצעד 45 דקות כל יום, הוא עלי צמוד.
זוג עיני ענק מביטות בי, ובנוף העצים המתחלף
קצב ההליכה הקבוע והקופצני משפיע -
הוא נרדם אחרי רגע.
 
אם יתעורר אחלוץ לו שד תוך כדי הליכה.
כשיהיה בן חמישה חודשים, בעוד שלושה חודשים, אעביר אותו לגב.
 
כשיגדל ויתחיל לדבר ננהל שיחות תוך כדי הליכה, פשוטות בהתחלה:
כשנתקרב לאורווה הוא יתחיל להשמיע  קולות של סוס
על יד פינת החי יגיד גע גע 
כשנעבור על יד עשב גבוה יצביע עליו, כדי שנקטוף לסוסים,
הוא אוהב להאכיל אותם.
 
ככה היה עם התינוק הקודם. מעל שנה  צעדתי איתו עלי,
 
בשביל הספורט
בשביל הכיף.
להנות מכל העולמות.